הצירים שהלוחמים אוחזים כ"קלף מיקוח" בעזה, והשאלה: הם באמת נועדו להשבת החטופים?

המאמר דן ב"צירי הביתור" שצה"ל מחזיק בחאן יונס ובעיר עזה, ומציג אותם כ"קלף מיקוח" מרכזי להשבת חטופים. נטען כי השתהות ממשלת ישראל בתשובתה לעסקת חטופים מדורגת מסכנת הן את החטופים והן את מאות הלוחמים האוחזים בצירים אלו, שהשהייה בהם גובה מחירים כבדים וחושפת אותם לסכנות יומיומיות. חמאס הסכים למתווה מדורג לשחרור כעשרה חטופים ולמשא ומתן בן חודשיים לעסקה כוללת. צירי הביתור, שנפרצו במבצע "מרכבות גדעון", נועדו ללחוץ צבאית על חמאס להסכים לעסקה, והחזרת השטח הייתה אמורה להיות תמורה לחטופים, בדומה לנסיגה מציר נצרים בינואר. החזקת הצירים דורשת מאות לוחמים, סלילת כבישים, פריסת תשתיות והריסת מבנים פלסטיניים, וגבתה את חייהם של עשרות לוחמים ומאות פצועים. בצבא מודעים לסכנות שבהמשך אחזקת הצירים, כולל מתקפות חמאס ואובדן לגיטימציה בינלאומית עקב תקריות כמו הפגזת בית החולים נאסר. המאמר מעלה את השאלה האם מטרת הצירים היא באמת מו"מ או התיישבות עתידית, ומדגיש כי התנאים לעסקה הושגו וכעת יש להחליט על מימושה.