לחותים נותרו עוד הרבה "תשתיות טרור" ומלאי מתחדש של שרים וראשי ממשלה

המאמר מנתח את מבנה השלטון החותי ואת השלכות תקיפת צה"ל שהרגה את "ראש הממשלה" בצנעא. נטען כי ההרוג היה דמות חסרת סמכויות, "בובה" שמונתה לצרכים פוליטיים, וכי הכוח האמיתי מצוי בידי עבד אל-מלכ אל-חותי ומעגל מקורבים משפחתי. המאמר קובע כי הריגת שרים אינה מרוקנת את מאגר הדמויות הפוליטיות, וכי גם חיסול המנהיג עצמו לא בהכרח ימוטט את השלטון החותי בשל מנגנוני ירושה ויריבים פנימיים. בהמשך, המאמר מבקר את מדיניות נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, שהבטיח "הכחדה מוחלטת" לחותים אך סיים את המבצע בהפסקת אש, שבה החותים התחייבו לא לתקוף ספינות אמריקאיות בלבד, והותירו את הספינות הישראליות כמטרה "לגיטימית" בהסכמה אמריקאית שבשתיקה. המאמר מסכם כי מאז נותרה ישראל לבדה מול החותים.