בין פעוטון, גן טרום-חובה ובית עלמין: "אמור להיות רגע שמח, אבל אבא לא נמצא"

הכתבה מתארת את התמודדותה של מיכל לובנוב, אלמנתו של אלכס לובנוב שנחטף לעזה ב-7 באוקטובר ונרצח בשבי לפני שנה, עם גידול שני בניהם הקטנים, טום וקאי. הסיפור מתמקד ביום 1 בספטמבר, המהווה את יום השנה לרצח בעלה וגם את יום כניסת ילדיה למסגרות חינוכיות חדשות. מיכל מתארת את הכאב העצום של גידול הילדים ללא אב, את הקושי להסביר את היעדרו, ואת נחישותה להיות "אמא סופרמן" עבורם. היא מציינת כי הזמן אינו מרפא את הכאב אלא מחריף אותו, במיוחד מול אבני הדרך בהתפתחות הילדים. בסיום, היא מביעה ביקורת על המדינה, באומרה "עצוב שעברה שנה מאז הרצח ולא למדנו כלום כמדינה. יש עדיין אחים שלנו, מדמנו, שם בשבי. לא הצלנו את מי שאפשר להציל. זה סיוט מתמשך".