לפני 12 שעות

מילאנו בוערת: אלפים בהפגנות אלימות נגד אולימפיאדת החורף

אלפי מפגינים יצאו לרחובות מילאנו במחאה אלימה נגד אולימפיאדת החורף 2026, בטענה לפגיעה בסביבה, השקעת כספים במתקנים במקום בחינוך ובריאות, וביקורת רחבה יותר על מדיניות ממשלת איטליה. בין המארגנים נכללו ארגונים פרו-פלסטיניים שתקפו את רומא על יחסה לישראל. ההפגנות כללו יידוי זיקוקים וחפצים לעבר שוטרים ועיתונאים, וגרמו לנזק. במקביל, נפתחה חקירה בצפון איטליה בחשד לחבלות בקווי רכבת, ושר התחבורה האיטלקי גינה את האירועים כ"מעשה עבריינות".

מקור: https://www.mako.co.il/news-world/2026_q1/Article-045a3bdce8c3c91027.htm

תגיות

ניתוח פוליטי

ימין

ידיעה מאת: אסף רוזנצוייג

הסבר הניתוח

הכתבה מציגה הטיה לימין באמצעות מיסגור רגשי והצגה סלקטיבית של עובדות. הכותרת "מילאנו בוערת" והתיאורים החוזרים של אלימות ("תמונות קרב קשות", "יצאו משליטה", "התלהטו") יוצרים מיסגור שלילי חריף של המחאה כולה. ההדגשה הכפולה של מעורבות "ארגונים פרו-פלסטיניים שתוקפים את הממשלה ברומא על יחסה לישראל" (בפתיח ובגוף הכתבה) היא הצגה סלקטיבית. בעוד שהיא עובדה, ההבלטה שלה, לצד תיאורי האלימות והחשד לחבלה מכוונת (שנתמך בציטוט שר התחבורה האיטלקי המגנה את המעשים כ"עבריינות"), משרתת מסר משתמע של דה-לגיטימציה למחאה. בהקשר הישראלי, קישור מחאה לארגונים פרו-פלסטיניים ולאלימות, במיוחד כאשר היא כוללת ביקורת על תמיכה בישראל, נתפס לעיתים קרובות כניסיון להשחיר את המחאה כולה, ובכך מקדם עמדה התומכת בעקיפין בממשלה המכהנת ובמדיניותה, או לפחות מגן עליה מפני ביקורת.