מועצת השלום של טראמפ מצמצמת מדיניות להאדרה אישית | שי גל

הכתבה מבקרת בחריפות את "מועצת השלום" של טראמפ, מציגה אותה כמותג ריכוזי חסר מנגנונים, סמכויות ואכיפה, המייצר רעש וכותרות במקום יכולת, ומבוסס על נאמנות אישית לטראמפ. היא מציינת את חוסר האפקטיביות של המועצה בטיפול בסוגיות כמו עזה ואת הכללת מדינות כמו טורקיה וקטאר המקיימות קשרים עם חמאס. הכתבה דוחה את הצטרפות קזחסטן ל"הסכמי אברהם" דרך המועצה כ"פלצבו גאואסטרטגי". לעומת זאת, היא משבחת את החלטת ישראל להצטרף למועצה כ"נכונה ומפוכחת", שנועדה להשפיע ולצמצם נזקים, ומדגישה כי ישראל נמדדת ביכולת הביצוע שלה ולא בהשתייכות למסגרות בינלאומיות מתחלפות.