למה רק בעלי "תכונות אפלות" יכולים באמת להנהיג?

המאמר מנתח את הפסיכולוגיה של מנהיגות דרך השוואה בין שאול המלך לדוד המלך, ומשליך זאת על הפוליטיקה הישראלית העכשווית. שאול, שהיה צנוע וירא שמיים, נכשל כמנהיג בשל חוסר נכונותו להפעיל כוח ולמרוד בנורמות, בעוד דוד, שהיה ערמומי, מחושב ומוכן לחצות גבולות (כמו במקרה בת שבע ואוריה), הצליח לשרוד ולנצח. המאמר טוען כי הצלחה במנהיגות מודרנית אינה נובעת ממוסריות אלא מ"השילוש האפל": נרקיסיזם (תחושת חשיבות עצמית מוגזמת), מאצ'יאווליזם (מניפולטיביות ותכנון קר) ופסיכופתיה (קור רגשי וחוסר אמפתיה). מחקרים מצביעים על כך שמנהיגים בעלי תכונות אלו מגיעים רחוק יותר, במיוחד בעידן הרשתות החברתיות המעצימות תכונות נרקיסיסטיות. בישראל, המאמר מציין כי מנהיגים כמו יאיר לפיד ובני גנץ, למרות יכולותיהם וניסיונם, נכשלים בשל חוסר ב"רוע הפוליטי" הדרוש, ובכך מרומז כי בנימין נתניהו, המזוהה עם סגנון מנהיגות המכיל תכונות אלו, הוא המנהיג המצליח.