20 בינו׳

שנה לחזרה לבית הלבן: טראמפ 2.0 הגיע לסגור חשבון

הכתבה מתארת באופן היפותטי את שנתו הראשונה של דונלד טראמפ בכהונתו השנייה כנשיא ארה"ב, כשהוא חוזר לבית הלבן עם "בטן מלאה" ורצון "לסגור חשבונות" על אירועים כמו כתבי אישום ופשיטות. היא מתארת את כהונתו כ"רעידת אדמה" שבה הוא מפרק מוסכמות ובירוקרטיה פרוגרסיבית, מכוון את "האש" כלפי "האויב מבפנים" ומתעמת בחריפות עם התקשורת. הכתבה מסכמת כי טראמפ הפך את הנשיאות ל"מופע הכי מדובר, הכי שנוי במחלוקת, והכי מסקרן ומפתיע שיש".

מקור: https://www.c14.co.il/article/1435492

תגיות

ניתוח פוליטי

ימין

ידיעה מאת: ליבי אלון

הסבר הניתוח

הכתבה מתארת באופן היפותטי את שנתו הראשונה של דונלד טראמפ בכהונתו השנייה כנשיא ארה"ב, תוך התמקדות בסגנונו האגרסיבי, האנטי-ממסדי והמתעמת. בעוד שהיא מציגה את נקודת מבטו של טראמפ ("ניקוז הביצה") ואת זו של מתנגדיו ("נקמה בשידור חי"), המיסגור הכללי מדגיש את פעולותיו הנחרצות והמשבשות באמצעות שפה דרמטית ("רעידת אדמה", "מהלומה דרמטית"). הכתבה מציגה את תלונותיו (כתבי אישום, פשיטות) כמניעים ל"סגירת חשבונות", ובכך מציגה את הנרטיב שלו. המשפט המסכם, למרות אזכור "הכאוס והדרמה", ממסגר את נשיאותו כ"מופע הכי מדובר, הכי שנוי במחלוקת, והכי מסקרן ומפתיע שיש", מה שיכול להתפרש כהערכה עקיפה ליכולתו למשוך תשומת לב ולשבש. בהקשר הישראלי, מנהיג המתואר כנלחם ב"מדינת העומק", בתקשורת וב"בירוקרטיה הפרוגרסיבית" בסגנון פופוליסטי ואגרסיבי, ומוצג כקורבן של רדיפה פוליטית, מהדהד לעיתים קרובות יותר עם נרטיבים ימניים. הכתבה חסרה ניתוח ביקורתי משמעותי של ההשלכות השליליות הפוטנציאליות של סגנון מנהיגות כזה, ונוטה לתיאור, כמעט חגיגי, של כוחו המשבש.

פעולות

חזור לחדשות קרא את המאמר

תגיות

תגובות (0)