הסיפור שאינו נגמר: אפשר לדכא מחאה, לא את הזיכרון
הכתבה מנתחת את גלי המחאה באיראן מאז 2009, החל מהתנועה הירוקה סביב הבחירות, דרך מחאת הפריפריה ב-2017 על רקע כלכלי ושחיתות, ועד למחאת הנשים ב-2022 בעקבות מותה של ג'ינה מהסא אמיני. היא מתארת את התפתחות המחאות, את הזיכרון הפוליטי המצטבר שעובר בין הדורות, ואת טקטיקות הדיכוי של המשטר, כולל ניתוק האינטרנט ומעצרים המוניים. הכתבה מציינת כי כל דיכוי מעמיק את הסדקים בלגיטימציה של המשטר ומרחיב את מעגל המוחים, ומסכמת שהסיפור רחוק מלהסתיים, למרות שהמשטר השיב לעצמו שליטה זמנית.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!