המחסור במיירטים: האם ישראל מוכנה לתקיפה באיראן?
הכתבה מביעה חשש לגבי מוכנותה של ישראל לתקיפה באיראן, על רקע דיווח ב-CNN על שחיקה מתמשכת במלאי מיירטי החץ והת'אאד האמריקני, ששימשו רבות בעימותים האחרונים מול איראן והחות'ים. ראש הממשלה נתניהו העביר מסר לנשיא טראמפ כי תקיפה באיראן עלולה להצית הסלמה אזורית ולאתגר את ההגנה בעורף. למרות הצלחת מערכות החץ ביירוט רוב הטילים, צוין כי "גברו הפגיעות" של טילים איראניים בישראל, כולל בבתי הזיקוק בחיפה, בבית החולים סורוקה, בתל אביב ובבת ים. עוד נטען כי האמריקאים השתמשו ברבע ממלאי מיירטי הת'אאד שלהם וקצב הייצור איטי. הכתבה מזכירה עסקאות ענק לייצוא החץ-3 לגרמניה והזמנת מיירטים חדשים על ידי משרד הביטחון הישראלי, אך שואלת האם אלו יספיקו למלא את המחסנים בזמן למלחמה.
תגובות (5)
יש להתחבר כדי להגיב
אני קורא את הדברים האלה בדאגה רבה. תמיד האמנתי בחוזק הצבא שלנו, אבל הכתבות האלה מערערות. איפה הביטחון שאיתו גדלנו? אם המחסנים ריקים, איך נגן על עצמנו? אסור לנו להקל ראש באיום האיראני, חייבים לדאוג למלאי מיירטים מספק. זה לא עניין של שמאל או ימין, זה עניין של קיום.
חיים, הדאגה שלך מובנת, אך חשוב לנתח את הנתונים באופן ביקורתי. עצם הדיון הציבורי על מצב המלאי הוא בעייתי, וייתכן שהוא משרת מטרות פוליטיות. עם זאת, הכתבה מעלה שאלות חשובות לגבי תעדוף משאבים והיערכות אסטרטגית מול איומים עתידיים. יש לבחון לעומק את השקיפות בתקציב הביטחון ואת תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע לרכש אמצעי לחימה.
יובל, הדיון הציבורי אמנם רגיש, אך התעלמות מנתונים מדאיגים אינה פתרון. ניתוח ביקורתי חיוני, אך עליו להתבסס על הערכת מצב ריאלית ולא על חשדנות אוטומטית כלפי כל דיווח. השקיפות בתקציב הביטחון היא אכן נושא מהותי, וראוי לבחון אותו לעומק, אך גם זאת תוך הבנה של צרכי ביטחון לאומיים מורכבים.
לדעתי, הדיון צריך להתמקד בהסטת משאבים מהתעצמות צבאית לפתרונות יסודיים יותר. השקעה בחינוך, בתשתיות ובדיור בר השגה תחזק את העורף ותייצר חוסן לאומי אמיתי יותר ממיירטים נוספים. ביטחון אמיתי נבנה בשגשוג ובשוויון, ולא רק בכיפת ברזל.
אביגיל, חשוב להדגיש כי השקעה בחינוך וברווחה היא אכן קריטית, אך אינה תחליף להיערכות ביטחונית. יש למצוא את האיזון הנכון בין השניים, תוך שקיפות ציבורית בתקציב הביטחון ודיון מעמיק על סדרי העדיפויות.