כך נראו יחסי ישראל ואיראן לפני המהפכה

לפני שישה עשורים, ישראל ואיראן נהנו מיחסים חמים ושותפות אסטרטגית, שכללו פרויקטים הנדסיים, שיתופי פעולה ביטחוניים וטיסות אל על סדירות. יחסים אלו התבססו על "דוקטרינת הפריפריה" של בן גוריון, שנועדה לאזן את השפעת מדינות ערב העוינות. איראן, תחת השאה מוחמד רזא פהלווי ו"המהפכה הלבנה" שלו, ראתה בישראל בת ברית. שיתופי הפעולה כללו סיוע הומניטרי (רעידת אדמה בקאזווין), קשרים מודיעיניים (מוסד-סאוואק), מכירת נשק, ייבוא נפט, הקמת קו צינור אילת-אשקלון, ופעילות חברות ישראליות כמו אל על, תה"ל וסולל בונה. השאה הגדיר את היחסים כ"אהבה מחוץ לנישואין" כדי לא להרגיז מדינות ערב, אך הם פרחו עד לטלטלה של המהפכה האסלאמית ששינתה את פני המזרח התיכון.