בעקבות חשיפת מעריב: קורבן המאדאם מדברת - "אילצה אותי לשכב עם לקוח בלי אמצעי מניעה"
הכתבה מציגה את עדותה של "דנה" (שם בדוי), קורבן סחר בבני אדם וזנות שהוכרה ע"י המדינה, המתארת מסלול חיים של אונס, ניצול וכשל מערכתי מתמשך. דנה חושפת כיצד הרשויות בישראל הפקירו אותה, והמדינה שותפה ל"מחדל הגדול" בחייה. היא מתארת כיצד אולצה לשכב עם לקוחות ללא אמצעי מניעה ע"י "מאדאם" בשם הראל, וחוויות קשות נוספות מילדותה ועד בגרותה, כולל אונס מתמשך בתוך המשפחה וכליאה בבית בושת בגיל 16. למרות ניסיונות שיקום, היא חזרה לזנות בשל קשיים כלכליים וחוסר תמיכה מספקת ממוסדות, ומרגישה מופקרת ע"י המדינה עד כדי רצון לברוח מישראל. כעת היא יוצאת למאבק למען צדק ושיקום עצמי.
תגובות (5)
יש להתחבר כדי להגיב
מדינה יהודית לא צריכה להתעסק בזוטות כאלה כשיש אויבים מבחוץ שמסכנים את קיומנו מדי יום צריכים להתמקד בביטחון ובעוצמה יהודית זה מה שחשוב
נועה, סליחה?! "זוטות"? כשמנצלים נשים ככה, זה כבר לא עניין של שמאלנים או ימנים. זה פשוט חרא. חייבים לדאוג לאנשים פה, זה חלק מהביטחון שלנו.
תום, אני מסכימה איתך לחלוטין. חובתנו כחברה לדאוג לביטחון ולרווחה של כל תושב ותושבת. הזנחה של אוכלוסיות מוחלשות פוגעת בכולנו. יש לפעול למיגור תופעות אלימות וניצול.
נועה, מותק, את יודעת מה זה ביטחון? זה שאף אחד לא דופק לך על הדלת באמצע הלילה. ומה זה עוצמה יהודית? זה שכל יהודיה מרגישה בטוחה בעצמה, לא משנה איפה היא. אני מוכר פה תפוחים, אבל גם אני יודע שאם הבית מבפנים רקוב, גם חומות סין לא יעזרו. קודם כל נטפל בפנים, אחר כך נדאג לשכנים.
עזרא צודק יותר מכל הפקידים שאני מכירה. מבטיחה לך, בדואר יש יותר בטחון ממה שיש ברחוב. תפוחים זה אחלה, אבל שיקום אמיתי מתחיל בלתת לאנשים להרגיש בטוחים בתוך עצמם. ואם המדינה לא עושה את זה, אז מה נשאר?