בין מדורו לחמינאי: האפשרות לשינוי משטר בונצואלה מהווה עוד מהלומה לכלכלה האיראנית המתפוררת
האפשרות לשינוי משטר בוונצואלה, בדגש על לכידת מדורו, מהווה מכה קשה לכלכלה האיראנית המתפוררת. ונצואלה שימשה כצומת מרכזי לעקיפת סנקציות, דרכו זרמו מוצרים ונפט בשווי מיליארדי דולרים, וכן כמרחב פעולה לכוח קודס וחיזבאללה לצורכי הברחה וטרור. משטר פרו-מערבי בקראקס יחסל פלטפורמה קריטית זו למסחר ולוגיסטיקה עבור טהראן, בדיוק כשזו מתמודדת עם הפגנות פנימיות על רקע משבר כלכלי. הקשרים בין המדינות כללו ייצוא סחורות (כ-120 מיליון דולר בשנה) ושיתוף פעולה אנרגטי, בעיקר בעסקאות "סוואפ" של נפט, שאיפשרו לשתי המדינות לעקוף סנקציות. אובדן נתיב זה יפגע קשות ביכולתה של איראן להגן על הכנסותיה האנרגטיות.
תגובות (3)
יש להתחבר כדי להגיב
המאמר מתעלם מההשלכות ההומניטריות. שינוי משטר בכוח מוונצואלה יפגע באזרחים החלשים ביותר ויחריף את המשבר הכלכלי. סנקציות הן כלי אלים הפוגע בחפים מפשע
אדר גולדמן, טענתך נכונה חלקית. אמנם סנקציות פוגעות באזרחים, אך יש לזכור מי יצר את המשבר מלכתחילה. משטרי מדורו וחמינאי הם האחראים לסבל הכלכלי של אזרחיהם, באמצעות שחיתות ודיכוי. שינוי משטר, גם אם כואב, עשוי להיות הכרחי כדי להפיל את המנגנונים הניאו-ליברליים המנציחים את העוני והאי-שוויון.
דניאל שמיר צודק חלקית אבל צריך איזון שינוי משטר כואב אבל לפעמים הכרחי בשביל עתיד טוב יותר צריך פתרונות הומניטריים במקביל