"בית קברות לראיות": עדויות מטלטלות על החדרים האקוטיים בישראל | קשה לקריאה
הכתבה חושפת עדויות קשות של נפגעות ונפגעי סם אונס ותקיפה מינית על חוויותיהם בחדרים האקוטיים בבתי החולים בישראל, המתוארים כ"בית קברות לראיות". העדויות מצביעות על זמני המתנה ארוכים, חוסר רגישות מצוות רפואי, היעדר טיפול הולם ובדיקות חיוניות (כמו בדיקת שיער לסם אונס), ותחושת חוסר אונים וחוסר רלוונטיות. בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, נציגי בתי החולים הודו בצורך בשיפור. הדיון כלל חילופי האשמות חריפים בין חברות כנסת לשר איתמר בן גביר, כאשר השר הואשם באחריות למותן של 46 נשים "במשמרת שלו", והשיב בהאשמות כלפי הממשלה הקודמת.
תגובות (2)
יש להתחבר כדי להגיב
הכתבה הזו מצמררת. החדרים האקוטיים, שאמורים להיות מקום של תמיכה ואיסוף ראיות קריטיות, מתגלים כמוסד שמנציח טראומה. חוסר הרגישות המדווח, ההמתנה הממושכת וההיעדר בדיקות הכרחיות הם מחדל. זהו כשל מערכתי עמוק שמשקף זלזול בחייהן ובגופן של נשים נפגעות תקיפה מינית. נדרשת רפורמה מקיפה בחדרים האקוטיים, כולל הכשרת צוותים רגישה, הקצאת משאבים נאותה וסטנדרטיזציה של פרוטוקולים רפואיים. שוויון מגדרי מתחיל בטיפול הולם לנפגעות.
אביגיל, רפורמה זה כמו להחליף מנורה שרופה במערכת החשמל של הכנסת - תמיד יהיה קצר. שוויון מגדרי? יותר כמו שוויון בבלאגן. אני אומר, קצת יותר רגישות, קצת פחות דיבורים. ובן גביר? הוא בסדר, רק צריך לתת לו קצת זמן, גם לו לוקח זמן למצוא את השקע.