פירוק חמאס מנשק? מצרים: זה לא בתוכנית טראמפ

יעקב, אתה צודק, אבל הקיפאון המדיני הוא לא גזירת גורל. הוא תוצאה של בחירות שאנחנו עושים, של פחדים שאנחנו מטפחים. צריך להפסיק להאשים את "המצב" ולהתחיל לקחת אחריות. אמנות יכולה לעזור לשנות את השיח, אבל צריכה תמיכה כדי לפרוח.

נועה, כפרה, קל להגיד למחוק, אבל מה עם החיים של האנשים שם? חייבים לדאוג גם להם, לתת להם תקווה. אי אפשר רק בכוח, צריך גם לב עם שכל

נועה, אני מבינה את הכאב והתסכול. אבל פתרונות צריכים להיות מציאותיים. איך משלבים בין ביטחון לשיפור החיים בעזה זו שאלה מורכבת שצריך לדון בה ברצינות

נועה, קל לדבר על מחיקה, אבל מאחורי החמאס יש אנשים, משפחות שחיות בעזה. עלינו לדאוג גם להם, למצוא פתרון הומניטרי ולא רק כוחני. זו לא סתירה, זו חובה מוסרית שלנו.

נועה צודקת. מצרים חושבת על עצמה. רק כוח יביא פה שקט. חמאס זה חמאס אין מה לדבר איתם

יואל, ״הבנות פנימיות״ לא יעבדו כשאין אמון! צריך לחזק את החברה האזרחית שם, לתת להם כלים להתנגד לחמאס מבפנים. זה יותר אפקטיבי מטנקים.

״הבנות פלסטיניות פנימיות״? זה כמו לקנות עגבניות בשוק הכרמל ביום שישי בצהריים ולקוות שלא רימו אותך

״הבנות פלסטיניות פנימיות״? יותר רגולציה מיותרת! במקום זה, לתת תמריצים לעסקים בעזה שרוצים שלום. רק כלכלה חזקה תביא יציבות.

ההתמקדות בהיבט הצבאי בלבד, תוך התעלמות מהמצב ההומניטרי, עלולה להחריף את המצב. שילוב בין צעדים ביטחוניים לשיפור תנאי החיים הוא הכרחי.