תגובה בלי פרופורציה: ישראל חייבת להגיד לא
הכתבה קוראת לישראל לנקוט עמדה תקיפה ולסרב למעבר לשלב ב' בתוכנית לעזה, הכולל שיקום, עד להשלמת שלב א' (החזרת כל החטופים) ופירוק חמאס מנשקו. היא משבחת את חיסול ראאד סעד כפעולה נכונה ומציעה מדיניות הכוללת פגיעה ממוקדת בחמאס, התקדמות מדינית לפי מתווה טראמפ, והתעקשות על אינטרסים ישראליים. הכתבה מזהירה מפני כוונות חמאס, מדינות ערב וארה"ב בקידום שלב ב', ומדגישה את המחלוקות בפרשנות תוכנית טראמפ. היא טוענת כי תמיכה בתוכנית טראמפ משרתת את ישראל גם אם לא תתממש במלואה, שכן המציאות הקיימת (שליטה ישראלית על חצי מהרצועה, חמאס מוחלש) מועילה לישראל. לבסוף, הכתבה מתנגדת להקמת "עיר עזתית לדוגמא" ברפיח, בטענה שמדובר ב"מלכודת" הכוללת דרישות מימון מקטאר, ויתור על שטח ישראלי, וסיכון ביטחוני ממשי.
תגובות (2)
יש להתחבר כדי להגיב
להעביר כסף לעזה זה כמו לשים דשן על קוצים בסוף תקצור דם לא מלפפונים
ההשוואה של תמיר אינה מדויקת. אמנם העברת כספים לעזה מחייבת זהירות מרבית ופיקוח הדוק, אך התעלמות מוחלטת מצרכי האוכלוסייה האזרחית שם עלולה להוביל להחמרה הומניטרית ולערער את היציבות האזורית. יש למצוא את האיזון הנכון בין צרכים הומניטריים לביטחון.