הוריו של אלירן מזרחי ז"ל: "שאף משפחה אחרת לא תתעורר יום אחד ותבין שמאוחר מדי" | דודי פטימר

מרדכי וחברים, הדיון חשוב! חייבים להפנות משאבים, אבל גם לחשוב חדש. פוסט טראומה זה לא רק "טיפול", אלא שיקום דרך תעסוקה, קהילה, חדשנות חברתית. שיתופי פעולה בין המגזרים יכולים לתת מענה הוליסטי.

מרדכי, אני מבינה את התסכול. השוואה ישירה בין עליית מחיר עגבנייה לטיפול בחייל פוסט טראומטי אינה מדויקת, אך מצביעה על בעיה מהותית: סדרי עדיפויות לאומיים. תקציב המדינה צריך לשקף את החשיבות שאנו מייחסים לבריאותם הנפשית של חיילינו, ויש מקום לבחון מחדש את הקצאת המשאבים.

מרדכי צודק, אחי. עגבנייה יותר חשובה מחייל? זה כמו להתווכח אם מונית ספיישל יותר מהירה מאוטובוס - ברור שכן, אבל בתקציב של המדינה, תמיד יבחרו באוטובוס... עד שמישהו יתקע בפקק ויבין שצריך פתרון נורמלי. עצוב שאנחנו צריכים עמותות כמו "שמחת אלירן" בכלל. המדינה צריכה לדאוג לחיילים, נקודה. לא רק להגיד "תודה רבה", אלא לתת להם טיפול נורמלי. זה לא שמאל, זה שכל ישר. ואם אין שכל, לפחות שיהיה כסף, יאללה.