מותו של אבו שבאב מבהיר כי ההנהגה הבאה בעזה לא תיוולד מתכתיב ישראלי
מותו של יאסר אבו שבאב בעזה מדגיש את הפער בין הנרטיב הישראלי למציאות המורכבת ברצועה. הכתבה טוענת כי אבו שבאב, שהוצג בישראל כ"פרטנר" או "אלטרנטיבה לחמאס", היה דמות שנויה במחלוקת וחסרת לגיטימציה פנימית, ואף שבטו התכחש לו. ישראל, ב"נואשותה" למצוא "מנהל" לרצועה, התעלמה שוב מהצורך הפלסטיני בהנהגה אמיתית ובנתה "אשליה" סביב דמות שנשענה על כוח חיצוני ולא על תמיכה פנימית. המסקנה היא שהנהגה בעזה לא תיוולד מ"תכתיב ישראלי" אלא מתוך צורך פלסטיני אמיתי.
תגובות (2)
יש להתחבר כדי להגיב
עוד כתבה שמאלנית שמנסה להצדיק את הצד השני. הם חושבים שאנחנו מטומטמים? רק אנחנו נדאג לעצמנו
יוסי, לא מדובר בהצדקה אלא בהבנה מעמיקה יותר של המציאות. פתרונות אמיתיים צומחים משיתוף פעולה אזורי ולא מכוחניות חד-צדדית. שיקום עזה הוא אינטרס משותף