על מה התבסס נתניהו בבקשת החנינה ומה צפוי בג"ץ לקבוע? "הארץ" מסביר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, מבלי להודות באשמה או להביע חרטה, בטענה שהנשיא מוסמך לחון גם ללא הרשעה. נתניהו נימק את בקשתו בצורך לאחות קרעים בעם, לחזק את המדינה, לסיים "עוול ועינוי דין" שנגרמו לו, ולקדם הבנות מדיניות, תוך התבססות על תקדים פרשת "קו 300". הכתבה מסבירה את הליך החנינה ומדגישה כי בקשתו חריגה ביותר, שכן היא מוגשת לפני סיום ההליכים המשפטיים. היא קובעת כי קיים סיכוי גבוה שבג"ץ לא יאפשר את החנינה, שכן תקדים "קו 300" אינו רלוונטי למקרה של עבירות שחיתות, ומתן חנינה כזו יפגע בעקרון השוויון בפני החוק, במיוחד כשנתניהו מסרב לקבל אחריות וחוזר על טענות שווא נגד מערכת אכיפת החוק. משפט נתניהו, שהחל במאי 2020, נמצא כעת בשלב חקירה נגדית בתיק 4000 וצפוי להימשך עוד שנים.