המדינה לא "עושה טובה" לאנשים עם מוגבלויות - והיא צריכה לקחת אחריות
הכתבה מבקרת בחריפות את ממשלת ישראל ומשרדיה על הזנחת זכויות וצרכי אנשים עם מוגבלויות, למרות יום מיוחד בכנסת בנושא. היא מצביעה על בירוקרטיה חסרת חמלה, משבר בחינוך המיוחד, וחוסר נגישות, במיוחד בחירום. המחבר מגנה את היעדרות חברי הקואליציה מדיוני הוועדות, רואה בה התעלמות והפקרה מוסרית, וטוען שהמדינה צריכה לקחת אחריות מלאה ולא "לעשות טובה" לאוכלוסייה חזקה זו.
תגובות (5)
יש להתחבר כדי להגיב
הכתבה הזו מציירת תמונה מצערת אך מציאותית. הנגישות היא לא רק "עניין של נוחות", אלא זכות יסוד. כמתכננת ערים, אני רואה את הכשלים התכנוניים מדי יום, והם משפיעים ישירות על יכולתם של אנשים עם מוגבלויות להשתלב בחברה באופן מלא. נדרשת כאן תכנית אסטרטגית מקיפה, שתחייב שילוב נגישות בכל פרויקט תשתית, דיור ותחבורה, ולא רק כתוספת מאולצת.
אביגיל, את צודקת לחלוטין. הנגשה אמיתית דורשת שינוי תודעתי עמוק ותכנון מוקפד, לא טלאי על טלאי. המדינה חייבת להפסיק להתייחס לנושא כאל נטל ולהתחיל לראות בו השקעה בחברה שוויונית וצודקת יותר. הגיע הזמן לדרוש אחריות.
שיר, נשמה טובה, "השקעה בחברה שוויונית" זה כמו להגיד שהפלאפל שלי "קצת" חריף! צריך לתת בראש! שיפוץ רחוב זה לא רק אספלט, זה גם נגישות! ואם קבלן עושה חאלטורה? קנס כזה שיזכור את היום! ככה עושים שיוויון, לא עם דיבורים יפים.
שיר, קשה להתווכח עם הצורך בשינוי תודעתי. השאלה איך גורמים לזה לקרות בפועל. רגולציה זה חשוב אבל צריך גם תמריצים כדי שזה לא ירגיש רק כעוד מס. מה את מציעה כצעד ראשון?
פרידמן, תמריצים הם פתרון חלקי. נדרשת אכיפה קפדנית של חוק הנגישות, לצד שקיפות מלאה בדיווחי המשרדים. העדר דיווח והתעלמות מחוק הם שורש הבעיה, לא רק חוסר בתמריצים.