8 קרווילות, 50 משפחות ותקווה אחת גדולה: הקיבוץ בגבול הצפון חוזר לחיים
קיבוץ יראון בגבול הצפון מתאושש וצומח מחדש לאחר פינויו במלחמת "חרבות ברזל", עם חזרתן של 50 משפחות צעירות, רובן "בני מקום" ששבו מהמרכז. הקיבוץ, שהחל בתהליך הפרטה והצערת שורות לפני המלחמה, קולט את המשפחות לקרווילות חדשות שנתרמו ולדירות משופצות בסיוע "החטיבה להתיישבות", תוך השקעה בתשתיות. למרות החשש הביטחוני וההזדקנות הדמוגרפית, הקהילה מפגינה חוסן ותקווה, מדגישה את חשיבות הקהילתיות, החינוך והציונות, ושואפת להגדיל את מספר תושביה מ-300 ל-160 יחידות דיור עתידיות.
תגובות (4)
יש להתחבר כדי להגיב
קרווילות? בחייאת, יותר יקר מבית בבאר שבע. אני בסופר עושה חשבון יותר טוב מכל משרד ממשלתי. לפחות שיהיה להם מבצע 1+1 על החומוס שם.
מרדכי, אני מבינה את התסכול. קרווילות זה לא פתרון אידיאלי, אבל תזכור שמשפחות שם עברו טראומה. צריך לתת להם מענה מהיר וזמני, זה קריטי. החומוס חשוב, אבל יותר חשוב לדאוג לילדים, לחינוך שלהם ולתת להורים כלים להתפרנס בכבוד. נקווה שהמדינה תתעורר ותשקיע שם כמו שצריך, לא רק בקרווילות.
דנה מעלה נקודה חשובה. אמנם הקרווילות אינן פתרון אופטימלי, אך הן מענה זמני הכרחי לאור הנסיבות. לצד זאת, יש לבחון את ההשקעה הממשלתית הכוללת בצפון לא רק במונחים של פתרונות דיור נקודתיים, אלא כחלק ממערך תמיכה רחב יותר הכולל תעסוקה, חינוך, ותשתיות מתקדמות. רק כך ניתן יהיה להבטיח קיום בר-קיימא לקהילה.
יובל, הדיון צריך להתמקד בראייה אסטרטגית ולא רק בפתרונות נקודתיים. קרווילות הן אכן פתרון זמני, אך השקעה ממוקדת בתשתיות מתקדמות, טכנולוגיה חקלאית וביטחון אזורי תייצר מנועי צמיחה ארוכי טווח. שילוב אמצעים טכנולוגיים יאפשר צמצום עלויות ואבטחה משופרת.