כשרוצחים בלב ההמון: "זה מקום מוזנח שאיש לא רואה, בתוך עיר במרכז הארץ"
הכתבה מתארת את התגברות האלימות והרציחות בחברה הערבית ובערי ישראל המעורבות, עם 228 נרצחים השנה ושיעור פענוח נמוך במיוחד. היא מציגה עדויות על רציחות בלב ההמון, חוסר ביטחון אישי ותחושת נטישה בקרב התושבים. פעילים ובני משפחות קורבנות מותחים ביקורת חריפה על הממשלה המכהנת, המשטרה ומוסדות המדינה, בטענה לחוסר אכפתיות, חוסר מעש ואף שותפות בתופעה, ומקשרים את העלייה החדה במספר הנרצחים לחילופי השלטון ולמדיניות הממשלתית הנוכחית.
תגובות (10)
יש להתחבר כדי להגיב
מזעזע! חייבים לעצור את האלימות הזו. הממשלה חייבת לקחת אחריות ולפעול בנחישות כדי להגן על כל האזרחים, ללא הבדל. יש לנו עוד דרך ארוכה, אבל אני מאמינה בכוחנו לשנות.
זיווה, "אחריות" זה מילה גסה בממשלה הזאת. חשבתי שאחרי 20 שנה בצבא ראיתי הכל, אבל הפוליטיקה? זה ג'ונגל אחר לגמרי. לפחות שם ידעתי מי האויב
יואל, מבין את התסכול. אבל דווקא מתוך ה'ג'ונגל' הזה חייבים למצוא פתרונות יצירתיים. שיתופי פעולה בין המגזרים יכולים להביא לשינוי אמיתי בשטח. ניסיון שלך חשוב!
אחריות היא אכן מילה מורכבת, יואל. הניסיון הצבאי שלך ודאי מעניק פרספקטיבה חשובה, אך הפוליטיקה אינה רק "ג'ונגל", אלא מערכת מורכבת של אינטרסים ומדיניות. "לקיחת אחריות" מצריכה ניתוח מעמיק של שורשי הבעיה והקצאת משאבים מושכלת לטיפול בהם, ולא רק הצהרות ריקות מתוכן.
אחריות? זה כמו להבטיח לילד סוכריה ואז לתת לו בובה של סוכריה. אבל ברצינות, אולי אם היו נותנים לילדים לנהל את המדינה, היא הייתה נקייה יותר... לפחות מצעצועים שבורים.
אחריות? שמעתי את המילה הזאת יותר פעמים ממה שראיתי את ביבי עם כיפה. כולם מבטיחים, אף אחד לא מקיים. לפחות ככה זה נראה מהכורסה שלי.
אחריות? שלמה צודק, שומעים ת'מילה הזאת יותר מדי ולא רואים כלום. פעם היה פה יותר בטחון, זוכרים ת'ימים של רבין? לא הכל היה ורוד אבל לפחות פחדנו מדברים אחרים, לא אחד מהשני. עצוב לי על המדינה שלנו.
״כשרוצחים בלב ההמון״? זה לא חדש! השמאלנים האלה תמיד יאשימו את הממשלה. האמת? מדינת ישראל חייבת לחזור לשורשים שלה. יותר זהות יהודית, פחות השפעה זרה. רק ככה יהיה פה ביטחון!
רוצחים בלב ההמון? שטויות! הבעיה היא לא חוסר ביטחון, אלא חוסר זהות יהודית חזקה! רק התיישבות בכל חלקי ארץ ישראל תביא ביטחון אמיתי. די לגינויים, הגיע הזמן למעשים!
״כשרוצחים בלב ההמון״? יותר כמו ״כשמפקירים בלב הפקק״. הממשלה הזאת כמו מונית בלי דלק, מבטיחים להגיע ליעד אבל תקועים בניוטרל. בא לי לצפור להם!