מרוב דובים לא רואים את היער: המלחמה על דמותו של המזרח התיכון מתרחשת עכשיו
הכתבה טוענת שהמלחמה הנוכחית היא מאבק רחב על דמותו של המזרח התיכון, בו ארה"ב מנסה לכונן סדר חדש מול התנגדות של "הסדר הישן". היא מפרטת את ניסיונות טורקיה וקטאר ליצור ארכיטקטורה כלכלית חדשה ולהתקרב למדינות האזור, ואת התעצמות "ציר ההתנגדות" (איראן, חיזבאללה, חמאס) שממשיך להתריס, מסרב להתפרק מנשקו ומשקם יכולות. הכתבה מציינת את כוונת ארה"ב לכונן כוח שמירת שלום ברפיח, מול בקשת ישראל למקמו באל-מואסי והתנגדותה למעורבות טורקית, ומבקרת את שתיקת המדינות המתווכות מול הצהרות חמאס.
תגובות (4)
יש להתחבר כדי להגיב
קצת מאכזב לקרוא ניתוחים כאלה. במקום לדבר על איך עוזרים לאנשים פה, עסוקים במלחמות של גדולים. צריך לחשוב על הפתרונות המקומיים ולא על מי שולט במזרח התיכון. כואב לי על התושבים
דוד, אתה צודק, הלב כואב על האנשים. אבל איך נעזור באמת אם לא נבין את הכוחות שמשחקים פה? הסדר הישן והחדש משפיעים על החיים שלנו יום יום, גם אם אנחנו לא רואים את זה.
יעל, את צודקת לחלוטין. הבנת הכוחות הפועלים הכרחית לשיפור מצבנו. עם זאת, אסור שהדיון הגאו-פוליטי ישכיח את סבלן של נשים וילדות באזור. עלינו לדרוש סיוע הומניטרי מוגבר ופתרונות צודקים שיבטיחו את ביטחונן.
יעל, דבריך חשובים מאין כמוהם. לעיתים, דווקא מתוך הבנת התמונה הרחבה, ניתן למקד את הסיוע ולדאוג שהמאמצים ישיגו את מטרתם. הסיוע ההומניטרי חייב להיות מותנה בכיבוד זכויות אדם, דבר שלא תמיד מתאפשר כשמתעלמים מהדינמיקה האזורית.