ליועמ"שית לקח זמן להבין שעדיף להיות חכמה ולא צודקת, אבל בסוף זה קרה

הכתבה מנתחת את הלחצים הפוליטיים והמשפטיים על היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ועל הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי. היא מתארת 'מסע הסתה והכפשה' נגד תומר-ירושלמי מצד 'השלטון העברייני' ושרים כמו ישראל כץ, ומציגה את בהרב-מיארה כמי שמתמודדת עם 'קמפיין שטנה אלים וחסר מעצורים' מצד 'הימין הקיצוני', תוך השוואה לאיומים על יצחק רבין. בהרב-מיארה מתוארת כ'מכשול האחרון' בפני ראש ממשלה 'מושחת עד היסוד' הנחוש 'להרוס את הדמוקרטיה'. הכתבה מציינת כי בהרב-מיארה העבירה את הפיקוח על חקירת פרשת הפצ"רית לפרקליט המדינה, עמית איסמן, לאחר 'גרירת רגליים' וחוות דעת משפטית. היא רומזת כי השר יריב לוין רואה בפרשה 'הזדמנות פז' להדיח את בהרב-מיארה. לבסוף, הכתבה מתייחסת בקצרה לסירובו של נפתלי בנט לנאום בעצרת לזכר רבין, ומייחסת זאת לאופייה של העצרת כאירוע של מחנה המרכז-שמאל.