15 באוג׳ 2025

עקרבה: אלימות מתנחלים וכיבוש קרקעות בגדה המערבית

הכתבה מתארת את מותו של מועין אספר מירי מתנחלים בעקרבה, ומציגה זאת כחלק משיטה לגירוש פלסטינים מאדמותיהם בשטחי C. היא מדגישה את חוסר האכיפה מצד הרשויות הישראליות, את השתלטות המתנחלים על קרקעות חקלאיות ואת תחושת החנק של התושבים, תוך שימוש בשפה טעונה המעוררת אמפתיה לקורבנות.

מקור: https://www.haaretz.co.il/news/twilightzone/2025-08-15/ty-article/.highlight/00000198-a9bb-d539-a5b8-fdfb3df90000

תגיות

ניתוח פוליטי

שמאל

ידיעה מאת: גדעון לוי, אלכס ליבק

הסבר הניתוח

המאמר מפגין הטיה פוליטית שמאלית מובהקת באמצעות מספר רב של אלמנטים:
1. כותרת ופתיחה: הכותרת "במערכה על עקרבה המתנחלים לא בוחלים בשטח - או בחיים של אחרים" מציגה את המתנחלים באופן שלילי ואלים עוד לפני תחילת הקריאה. הפתיחה מתארת את מות מועין אספר כתוצאה מ"קבוצת המתנחלים החמושים שפלשו אליה ואמרו לו "לעבור לירדן"", ומייד מציינת שהמשטרה "אפילו לא פתחה בחקירה". זה יוצר נרטיב ברור של תוקפנות, גירוש וחוסר אכיפה מצד הרשויות הישראליות.
2. שפה טעונה: המאמר עושה שימוש נרחב בשפה רגשית וטעונה המעוררת אמפתיה לקורבנות הפלסטינים ודמוניזציה של המתנחלים. מילים כמו "פלשו", "הוציא להורג", "לגרשם מאדמתם", "חיי הפלסטינים הם לא כלום", "נחנקת" (העיירה), "השתלטו בכוח", "גנובות" (אדמות), "הושחתו" ו"אין לעקרבה מושיע" יוצרות תמונה חד-צדדית של קורבנות מול תוקפנות.
3. הצגת הצדדים וניגודים: המתנחלים מוצגים באופן עקבי כ"חמושים", "פולשים", "תוקפים", "מגרשים" ו"משתלטים בכוח" ללא כל ניסיון להציג את נקודת מבטם או מניעיהם. הפלסטינים, לעומת זאת, מוצגים כ"מגנים על אדמתם", "רועי צאן", "עובדי אדמה" ו"קורבנות" של אלימות וגירוש שיטתית. האזכור היחיד לפוטנציאל של פרובוקציה פלסטינית ("כנראה בעקבות יידויי אבנים") מוחלש על ידי המילה "כנראה" ומוצג כמעשה הגנה על רכוש, ובכך ממעיט בחשיבותו.
4. מבנה ציטוטים ודמויות: המקור המצוטט העיקרי והכמעט בלעדי הוא ראש מועצת עקרבה, סלאח א-דין ג'אבר. דבריו מובאים בהרחבה ומחזקים את הנרטיב של תקיפות שיטתיות, השתלטות על אדמות, חנק היישוב וקשר ישיר למדיניות ממשלתית ("כל מתנחל מתנהג כמו סמוטריץ' ובן גביר"). אין ציטוטים מגורמים ישראלים (משטרה, צבא, מתנחלים) שיכולים לאזן את התמונה או להציג פרספקטיבה שונה.
5. היעדר מידע ומיקוד: המאמר מתמקד באופן כמעט בלעדי באלימות המתנחלים ובחוסר התגובה הישראלי, תוך מיעוט בפרטים על ההקשר הרחב יותר או על אירועים קלוקלים אחרים באזור, מה שיוצר נרטיב חד-כיווני.
6. סיום המאמר: המאמר מסתיים בדבריו החריפים של ג'אבר, המציירים תמונה של קנוניה שיטתית לגירוש פלסטינים משטחי C, ומחזקים את התחושה של קורבנות פלסטינית מול תוקפנות ישראלית ממוסדת. סיום זה משאיר את הקורא עם תחושה חזקה של אמפתיה לצד הפלסטיני וביקורת חריפה על הצד הישראלי.

פעולות

חזור לחדשות קרא את המאמר

תגיות

תגובות (0)