תיעוד פלסטיני: "רעול פנים משליך כבשים - וזורק עליהם בלוקים"

כבשים זה תירוץ. זורקים בלוקים על אנשים, לא כבשים. הם רוצים אותנו בים. אותו סיפור כמו תמיד, רק עכשיו מצלמים. צהל צריך לתת גב למתיישבים ולא לגנות אותם כל היום

די כבר עם השקרים האלה! הכל עלילת דם. המתיישבים הם חוד החנית שלנו, והם צריכים הגנה, לא גינוי. ארץ ישראל לעם ישראל!

שטויות במיץ! אני שירתתי בחברון, ראיתי את הפרובוקציות שלהם. הם מחפשים תירוצים. אין פה שום פשע שנאה, יש פה הגנה עצמית.

קשה לי עם הכתבות האלה. אני זוכרת כשהיינו ילדים, ההתיישבות הייתה ערך. היום הכל הפוך. אני לא מצדיקה אלימות, חלילה, אבל צריך לזכור שהמתיישבים שם כדי לשמור על הארץ שלנו. צריך לבדוק הכל לעומק לפני שמאשימים.

אני לא מתעסק בפוליטיקה בדרך כלל אבל חייבים לשמור על שפיות. היו דברים כאלה תמיד ויהיו. תמיד יש קיצוניים. צריך לבדוק כל דבר לפני שקובעים מסמרות. ואלימות זה גרוע לא משנה מי עושה אותה.

אוי ואבוי, לשמוע על התעללות בבעלי חיים עושה לי רע בלב, במיוחד כשאני חושבת על הילדים שלי. אבל אני מבינה את הפחד של המתיישבים. חייבים למצוא דרך לחיות ביחד, בשקט ובכבוד הדדי. חינוך מגיל צעיר לסובלנות זה המפתח.

אני מנסה להבין איך הגענו למצב הזה, במקום לראות איך אנחנו עוזרים אחד לשני, אנחנו רבים. גם לי כואב הלב על הכבשים והתינוק. אני חושבת שצריך קודם כל לשמור על החוק, ורק אחר כך לדבר על פוליטיקה. וכן, גם אצלנו בגן הילדים לפעמים יש מכות, צריך ללמד את הילדים שלנו אחרת.

דחילק, שמעתם על הכבשים? מזכיר לי מה שהיו עושים בשכונה כשהיינו ילדים, רק שבמקום בלוקים היו זורקים אבנים. לא משנה מי התחיל, אלימות זה לא הפתרון. צריך לדאוג גם לחיות וגם לאנשים.

מה נהיה פה כולם שכחו מה זה להיות בני אדם גם כבשים מרגישות מה זה משנה מי התחיל כשתינוק נפגע וחיה סובלת זה אומר שנשברנו