כך הפך זוהרן ממדאני לסמל העידן שבו ויראליות חשובה מהאמת, ורגש חזק ממדיניות
הכתבה מנתחת את עלייתו של זוהרן ממדאני, מועמד "סוציאליסטי-איסלמיסטי" לראשות עיריית ניו יורק, כסמל לעידן פוליטי חדש שבו ויראליות ורגש גוברים על אמת ומדיניות, בהשפעת אלגוריתמים של רשתות חברתיות. ממדאני, המוגדר כדור חדש של שמאל פרוגרסיבי, מבין שהאלגוריתם הוא זירת הדמוקרטיה החדשה, ומעצב מסרים קצרים, רגשיים וחדים. מחקר של יהונתן דודלס חשף כי אלגוריתם טיקטוק מעצב העדפות ומעניק חשיפה עודפת לתוכן שתומך בממדאני. הכתבה טוענת כי פוליטיקה אלגוריתמית מתגמלת קיטוב, פשטנות והפחדה, ויוצרת "צרכני רגש" במקום אזרחים מעמיקים. עוינותו של ממדאני כלפי ישראל (הגדרתה כמדינת אפרטהייד, תמיכה ב-BDS, סירוב לגנות את חמאס) מוצגת כחלק מסגנון פוליטי זה, שבו מסרים רגשיים ופשטניים מצליחים בזכות האלגוריתם, לא בגלל שכנוע אמיתי, ובכך מאבדת האמת ממשקלה.
תגובות (2)
יש להתחבר כדי להגיב
זוהרן ממדאני סמל?! סמל למה בדיוק? לטמטום של השמאלנים?! האלגוריתם הזה מחליט מי צודק? שטויות במיץ עגבניות! רק כוח מנצח!
אלי, כוח זה חשוב, אבל גם מי שמסדר אחרי הכוח צריך כבוד. טמטום זה לכל הכיוונים. ואלגוריתם? שטויות, רק עבודה קשה בסוף קובעת.