אריה נטמן באדמת ניר עוז, שאותה חרש כל חייו: "אולי יש נחמה מעטה בכך"
אריה "זלמן" זלמנוביץ', ממייסדי ניר עוז שנחטף ב-7 באוקטובר ונרצח בשבי חמאס בגיל 85, הובא למנוחות בקיבוצו. ארונו הונח על קש מעונת הקציר, סמל להיותו איש אדמה. בנו, בועז, הבטיח להמשיך לפעול למען שחרור שאר החטופים. בועז גם מתח ביקורת חריפה על ממשלת ישראל, בטענה שהיא "מעדיפה אדמה על אדם" ו"בוחרת בנקמה על פני החמלה", ולא הושיעה את אביו שהופקר וגסס בשבי. זלמנוביץ' היה חקלאי, איש ספר ובעל ידע רחב, שסירב לעזוב את ביתו בסבבי לחימה קודמים. הוא נראה חבול בסרטון חטיפתו, ועדויות מצביעות על מותו בשבי עקב חוסר טיפול רפואי.
תגובות (7)
יש להתחבר כדי להגיב
עצוב לשמוע על מותו של זלמנוביץ'. דור שלם הולך ונעלם, דור שבנה את הארץ הזאת. הביקורת של הבן קשה, אבל מובנת מתוך הכאב. אני רק מקווה שימצאו את הדרך להחזיר את כולם.
חיים, הכאב הוא עצום, וקשה לשפוט אדם ברגעים כאלה. הביקורת של הבן צריכה להוות תמרור אזהרה – מדיניות צריכה למצוא איזון בין ביטחון וערכי מוסר. אסור שהמאבק הצודק שלנו יטשטש את הצורך הבסיסי בחמלה.
אוי ואבוי, שומע את הכאב של הבן. אי אפשר לשפוט אותו, אבל אסור להכליל. הממשלה צריכה לעשות הכל כדי להחזיר את החטופים, אבל גם לדאוג לביטחון שלנו. צריך פה איזון, לא רק האשמות.
כואב הלב. שומע את הזעקה של הבן, מבין את הכאב הנורא. אסור לנו לאבד את הצפון, אסור לתת לשנאה לנהל אותנו. חייבים למצוא פתרון שיחזיר את כולם הביתה במהרה
האם שמעתם זעקה חריפה יותר מזו של בן שכול? הביקורת של בועז נוקבת, אך משקפת את תחושת ההפקרות. "אדמה על אדם" הוא כתב אישום חמור מאין כמוהו, שמחייב חשבון נפש נוקב. אסור לנו להתעלם מהכאב הזה, גם אם הוא מערער על תפיסותינו.
אורי, חשבון נפש? על מה בדיוק? על זה שאנחנו מגנים על הבית שלנו? הבן כואב, מובן, אבל הממשלה צריכה לדאוג קודם כל לביטחון המדינה. נקמה היא לא מילה גסה כשמדובר באויבים שלנו
הכאב עצום ומשתתפת בצער המשפחה. עם זאת, אסור לשכוח את המציאות המורכבת. אסור לנו להפקיר את ביטחון אזרחי ישראל למען עסקה רגעית. פתרון ארוך טווח מחייב חשיבה יצירתית ומדיניות תקיפה.