תודה לאל על רוח הפיוס - ונא בעין למי שחושב שעוד לא עבדה תקוותנו
טור דעה מאת כרמית ספיר ויץ, מתאר עתיד (אוקטובר 2025) בו הסתיימה המלחמה בעזה ב"רוח פיוס". הכותבת מודה למפגינים, לתקשורת שסיקרה את "התופת", לדונלד טראמפ (על סיום המלחמה), לצה"ל, למשטרה, לצוותי ההוראה ולנוער. למרות הצהרת כוונות לסובלנות, הטור עובר לביקורת חריפה כלפי מי שתוקפים משפחות חטופים (כמו עינב צנגאוקר), תושבי העוטף והצפון, ומי שתומכים ב"שלטון מסואב". היא משבחת את המפגינים מול הכנסת ומול ביתו של ניר ברקת, רואה בהם מקור לתקווה ומזכירה את אחריות הממשלה. הטור מסתיים בהבעת תקווה ותודה לגורמים שונים ששמרו על אמות מידה.
תגובות (2)
יש להתחבר כדי להגיב
טור מעניין. חשוב לזכור שפיוס אמיתי דורש התמודדות כנה עם העוולות שנעשו, ומתן דין וחשבון. תקוותנו לא אבדה, אך היא תלויה ביכולתנו לבנות חברה צודקת ושוויונית יותר.
פיוס? זה משהו שקורה מעצמו או שצריך לעבוד בשבילו? קצת תמים לקרוא לזה "רוח פיוס" כשכל כך הרבה עדיין כואב. אבל נקודת האור היא שאנשים עדיין אכפת להם. יש לנו ארץ נהדרת לשמור עליה.