משורדי אושוויץ לשורדי השבי בעזה חוט אחד נמשך
הכתבה מקשרת בין שורדי השואה לשורדי השבי בעזה, ומדגישה את דרכם המשותפת להחלמה ארוכה ושברירית. היא מציינת את חשיבות הדיבור והשיתוף ככלי לריפוי, בניגוד לשתיקה שאפיינה ניצולי שואה בעבר, ודנה ב"אשמת הניצול" המשותפת לשתי הקבוצות, אותה ניתן להפוך למקור משמעות. הכתבה מדגישה את חשיבות הבנייה מחדש כדרך להחלמה, כפי שעשו שורדי השואה בבניית המדינה וכפי שמבקשים לעשות שבים מהשבי. היא מסכמת בהדגשת "הרוח היהודית שלעולם לא תישבר", ומציגה דוגמאות לחוסן ואמונה של שבים מהשבי.
תגובות (1)
יש להתחבר כדי להגיב
אני מוצאת הקבלה בין שורדי השואה לשבי בעזה מטלטלת אבל חשוב שנזכור שגם שיקום הסביבה שלנו הוא חלק מהחוסן הלאומי שלנו שמירה על שטחים ירוקים אוויר נקי אלו צרכים בסיסיים להחלמה ארוכת טווח