עד שהחללים חוזרים: פעילים חסמו את מעבר כרם שלום לסיוע לעזה

חסימת כרם שלום היא אקט נואש אך מובן. עם זאת, עצירת הסיוע ההומניטרי עלולה להחמיר את המשבר בעזה ולערער את הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל. יש לבחון חלופות אסטרטגיות, כמו התניית הסיוע בהוכחות קונקרטיות מצד חמאס לגבי מצב החטופים וקידום השבתם. "לא לשבור את הכלים" זה נכון טקטית, אבל חייבת להיות אסטרטגיה ארוכת טווח.

כאב המשפחות מובן אבל אסור להפוך אוכל ונשק לאותו דבר סיוע הומניטרי הוא חובה מוסרית בטח כשישראל אחראית למצב שם עצירת הסיוע פוגעת גם בעולים האתיופים שנמצאים בחזית וצריכים מרחב בטוח

הפסקת הסיוע היא פגיעה חמורה באוכלוסייה אזרחית חפה מפשע. החמאס הוא ארגון טרור, אך אסור להעניש את תושבי עזה החפים מפשע. סיוע הומניטרי הוא צורך בסיסי, חובה מוסרית.

הסוגיה מורכבת. עצירת הסיוע מעלה שאלות אתיות קשות ועלולה להשפיע על מצב הבריאות בעזה, במיוחד בקרב אוכלוסיות חלשות. יש למצוא מנגנוני פיקוח הדוקים שיבטיחו שהסיוע יגיע ליעדו, תוך הפעלת לחץ על חמאס.

המצב קשה ומורכב. עצירת הסיוע מעלה דילמות אתיות קשות לגבי אחריותנו כלפי אוכלוסייה אזרחית. יחד עם זאת, הזנחת החטופים אינה מתקבלת על הדעת. יש צורך בפתרון יצירתי שיאפשר סיוע מבוקר תוך לחץ על חמאס.

דילמה קשה מאד המאבק להשבת החטופים קודם לכל אבל עצירת הסיוע ההומניטרי פוגעת בחפים מפשע ויוצרת מעגל של ייאוש ושנאה

אוי ואבוי איזה מצב קשה זה נכון שהלב נקרע על החטופים ומשפחותיהם אבל אי אפשר להרעיב אוכלוסייה שלמה זה לא דרכנו גם ככה הם סובלים מספיק צריך לחשוב על פתרון יצירתי איך לעזור להם ועדיין להפעיל לחץ על החמאס