שמחו - אבל בשקט. יש מי שלא קיבלו את ילדיהם בחזרה | איריס חיים
איריס חיים, אם שאיבדה את בנה יותם בקיבוץ אור הנר ב-7 באוקטובר, משתפת בכאבה המתמשך ובבחירתה המודעת באור, חמלה והודיה. היא מתארת את מסעה האישי מאז האסון, כולל חוסר הוודאות, האכזבה על מותו, והתודה על השבת גופתו. חיים קוראת לחברה הישראלית לשמוח בצניעות ובשקט, לזכור את הנופלים ואת אלה שלא שבו, ולחבק את החיים תוך כדי עבודה על ריפוי אישי וחברתי, מתוך אמונה בשליחותה לחבר ולאחד.
תגובות (1)
יש להתחבר כדי להגיב
צודקת כל הפסטיבל מוגזם בהחלט לפרסם שהם חוזרין באיזה מצב הם מה קרה להם אבלמיכאן ועד לפתיחת שמפניה ברחוב וריקודים וצווחות המרחק רב