המוות: אם אנחנו לא יודעים באיזו תחנה נרד, מוטב שנתרווח במושב

הכתבה, מאת ניר קיפניס, היא הרהור אישי ופילוסופי על המוות ועל היחס לחיים לאורו. קיפניס משתף בתובנותיו על הצטברות "רשימת המתים" עם הגיל, ספקנותו לגבי הבטחות דתיות לחיים שלאחר המוות, והחלטתו לתרום את גופו למדע ולא להשאיר אחריו מצבה. המסר המרכזי הוא לקבל את אי-הוודאות לגבי מועד המוות ולבחור ליהנות מהחיים ככל האפשר, בדומה לנוסע ברכבת שאינו יודע מתי ירד.