בין תקווה לאובדן: המורכבות הנפשית סביב חזרת החטופים

הכתבה מנתחת את המורכבות הנפשית סביב חזרת החטופים, המעוררת קשת רחבה של רגשות סותרים כמו שמחה, כאב, תקווה, חרדה, קנאה ואבל. היא מתארת את המצב הרגשי של החברה הישראלית מאז 7.10.23 כ"נקבוביות פתוחות" ללא "עור רגשי", ואת הפערים בין משפחות המצפות לשוב יקיריהן לאלו שאיבדו אותם. הכתבה מדגישה את האתגרים הרגשיים של השהייה באי-ודאות ואת מנגנוני ההגנה האנושיים. היא מסבירה כי האדם השב אינו זהה לזה שעזב, וכי המשפחה והמבנה המשפחתי משתנים, מה שיוצר קשיי הסתגלות ואף חווית אובדן על המרקם המשפחתי שהיה. בנוסף, היא מתייחסת למשפחות החללים, עבורן קביעת המוות מביאה "סגירה" אך גם כאב עז ותגובות קשות.