הכלכלה שאחרי המלחמה: רווח אזורי מיידי, שיקום פלסטיני איטי

המאמר מנתח את ההשלכות הכלכליות של הסכם שלום אפשרי ברצועת עזה על המזרח התיכון. הוא צופה רווחים כלכליים אזוריים מיידיים, בעיקר למצרים וירדן, בזכות ירידה בסיכון הגיאו-פוליטי, הפסקת תקיפות החות'ים בנתיבי השיט בים האדום והתאוששות התיירות. עם זאת, שיקום רצועת עזה צפוי להיות איטי ויקר, בעלות מוערכת של כ-55 מיליארד דולר בעשור הקרוב, כאשר כלכלת עזה התכווצה בכ-90% בשנת 2024. מדינות המפרץ העשירות צפויות לממן את השיקום, אך רק אם השקעתן תהיה בטוחה וארה"ב וישראל יהיו מחויבות לתהליך. המאמר מדגיש כי כספי הסיוע והשיקום יצטרכו לעבור דרך מסנני פיקוח קפדניים למניעת "זליגה מחדש לעבר הטרור". למעלה מ-90% מהבתים בעזה נהרסו, ושני מיליון עזתים יתמודדו עם מציאות קשה של חוסר קורת גג ושירותים ציבוריים, כאשר קצב השיקום עלול לא לעמוד בציפיות. התאוששות הכלכלה הפלסטינית, בדגש על עזה, תישאר האיטית והמותנית ביותר במימון חוץ, רמת ניהול ויכולת יישום מיזמים. המאמר מתייחס ל"תוכנית הנשיא טראמפ" כמרכיב אפשרי בהסכם עתידי.