תחושה של שינוי בלתי נתפס
המאמר מביע תקווה גדולה לשחרור החטופים, לראשונה מאז 7 באוקטובר, ומדגיש את הקרבת חיילי צה"ל ואת מחאת משפחות החטופים שהגיעה עד לנשיא ארה"ב. הוא מייחס את פריצת הדרך במשא ומתן לשחרור כל החטופים החיים באופן בלעדי לדונלד טראמפ, וטוען שאף מומחה לא האמין שחמאס יסכים לכך. המאמר משבח את טראמפ על ש"שרטט מחדש את מרחב האפשרויות" ו"כפה את המציאות על חמאס", ומציין כי האריס או ביידן לא היו מצליחים בכך. נטען כי טראמפ הבהיר את רצונו לסיים את המלחמה, וכי הבית הלבן הבין שהדרך לשם עוברת בפתרון סוגיית החטופים, שכן ללא חטופים אין לגיטימציה בינלאומית או פנימית למלחמה. המאמר מסתיים באזהרה מפני פסימיות זהירה לגבי שחרור אסירים פלסטינים והחשש מ"יחיא סינוואר הבא", תוך הדגשת הצורך לשבור את מעגל הרצח-חטיפה.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!