עושים סדר: ההסכמות שהושגו במצרים - והשאלות שנותרו פתוחות
העשן הלבן שיצא מחדרי המשא ומתן במצרים הביא עמו עסקה מורכבת ובעלת פוטנציאל נפיץ, שמטרתה העיקרית היא החזרת כל החטופים הביתה. ההסכם, בתיווך אמריקאי, מצרי וקטארי, כולל שחרור כלל החטופים (חיים וחללים) בתמורה לשחרור אסירים ביטחוניים כבדים, נסיגה ישראלית לקו מוסכם ותחילת הפסקת אש. יישום העסקה צפוי להתחיל תוך 72 שעות מאישור הממשלה, בפעימות, במקביל לנסיגת צה"ל. האתגרים המרכזיים כוללים את לוחות הזמנים המעורפלים, דרישת חמאס לחופש תנועה מול התעקשות צה"ל על שליטה ביטחונית, ושחרור "מחבלים כבדים ביותר" שעלול לעורר מחלוקת ציבורית. ארה"ב מפעילה לחץ ליישום מהיר, וישראל עומדת בפני מבחן הומניטרי וביטחוני כאחד, כשהחזרת החטופים היא יעד לאומי עליון, אך יש לשמור על יכולת תגובה מיידית. חמאס מצידו רואה בעסקה הישג פוליטי ומבקש לנצל את ההפוגה לשיקום כוחו. מוקדי הסיכון כוללים חיכוך בשטח, נרטיבי ניצחון מנוגדים ופוליטיקה פנימית בישראל. למרות המוקשים, קיים אינטרס משותף לשחרור מהיר והפסקת אש יציבה. ההסכם אינו סוף המלחמה, אך עשוי להיות תחילתו של סיום, כאשר ישראל מחויבת להשיב את בניה ובנותיה ולוודא שחמאס אינו מתחזק. שאלת השליטה בעזה תעלה מיד לאחר מכן ותהיה הקשה מכולן.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!