העיניים נשואות אל מי שיוכל להפוך נאומים למעשים

המאמר עוסק בצומת קריטי בישראל סביב יוזמה דיפלומטית בהובלת ארה"ב לסיום הלחימה בעזה והשבת החטופים, ומבקר את הפער בין נאומיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לצורך במעשים. התוכנית, שהוצגה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כוללת הפסקת אש ממושכת, שחרור אסירים ביטחוניים, סיוע הומניטרי נרחב לעזה והתחייבות למסלול מדיני עתידי. ישראל הסכימה חלקית, בעיקר לקו הנסיגה הראשוני, בעוד חמאס הציג הסכמה מותנית. נתניהו ניצב בפני דילמה: ליישם את התוכנית למרות התנגדות שותפיו ה"קיצוניים" בקואליציה, ובכך לסכן את ממשלתו, או להתחשב בקואליציה ולפספס "הזדמנות היסטורית" להשבת החטופים ושיקום הביטחון הלאומי. המאמר מדגיש כי מנהיגות אמיתית נבחנת במעשים ולא בנאומים, ודורשת אומץ פוליטי להתעלות מעל אינטרסים קטנים ולקיחת סיכונים מדודים לטובת הישג לאומי חשוב, במיוחד לאור הלחץ הציבורי והבינלאומי הכבד.