הפחד. התקווה והאכזבה. כאבי הנפש. אי אפשר לתאר את מה שעובר עליי
ויקי כהן, אמו של נמרוד החטוף, מתארת את סיוט חייה מאז 7 באוקטובר, הכולל פחד קיומי, לילות ללא שינה וכאבי נפש וגוף. היא משווה את ראש השנה שלפני שנתיים למציאות הנוכחית, בה לא ניתן לחגוג או לעשות חשבון נפש כשמאות ימים חלפו וילדים עדיין בשבי בעזה. כהן קוראת למנהיגי המדינה לבקש סליחה במעשים ולהחזיר את החטופים הביתה, ומבקרת בחריפות את ראש הממשלה ושריו על התנהלותם האיטית וההפקרה לכאורה של החטופים ומשפחותיהם. היא מדגישה כי למשפחות אין זמן, וכי כל יום הוא סיוט מתמשך. כהן מביעה תודה והערכה למפגינים ברחובות, לעצרות ולמשמרות הנשים, שלדבריה מזכירים את המצפון והסולידריות הישראלית ומובילים לדיבור על עסקה. היא קוראת לציבור להמשיך לצעוק, להפגין וללבוש צהוב, מתוך תקווה שהשנה החדשה תביא עמה שמחה, צדק וחזרה הביתה של נמרוד וכל החטופים בזכות העסקה המדוברת.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!