הסירוב להכיר במדינה פלסטינית משרת את חמאס יותר מכל מהלך אחר

המאמר טוען כי הסירוב להכיר במדינה פלסטינית משרת את חמאס, וכי טבח 7 באוקטובר הוכיח שלא ניתן עוד "לנהל" את הסכסוך. הוא מציג את עמדת הממשלה, לפיה הכרה בינלאומית היא "פרס לטרור", כדמגוגיה, וטוען במקום זאת כי מדובר במהלך אסטרטגי המהווה "ניצחון לציונות". המחבר סוקר את התמיכה הבינלאומית הרחבה בפתרון שתי המדינות, כולל "הצהרת ניו יורק" שאומצה על ידי 142 מדינות באו"ם, ומציין שאף תוכנית טראמפ כללה אפשרות למדינה פלסטינית. הוא מציג את הדילמה הישראלית: אם הממשלה מתנגדת לפתרון שתי המדינות, עליה לספח את יהודה ושומרון ועזה, אך אז ישראל תחדל להיות מדינה דמוקרטית או יהודית. המאמר מספק סקירה היסטורית של הסכסוך, החל מסוף המאה ה-19, מדגיש את נוכחותם המתמשכת של היהודים בארץ, את הצהרת בלפור, ואת תוכנית החלוקה של האו"ם מ-1947 (שקבלה על ידי ההנהגה היהודית ונדחתה על ידי הצד הערבי), ואת תוצאות מלחמת העצמאות.