"זאת פורנוגרפיה של השכול, של האסון. מי שחושב שככה נראו הדברים עושה לנו עוול גדול"

המאמר מבקר בחריפות את הסדרה "אור ראשון" (קשת 12) העוסקת באירועי 7 באוקטובר, ומתאר אותה כ"פורנוגרפיה של השכול". שורדות האסון, סופי ברזון מקאי (מקיבוץ בארי) ובתיה הולון (מכפר עזה), מסבירות מדוע הסדרה משפילה, מזיקה והופכת את היום הנורא לתוכן בידורי ומסחרי. הביקורת מתמקדת בשילוב פרסומות במהלך השידור (כולל פרסומות ל"כוחות ההצלה" ומוצרי צריכה), בליהוק כוכבים כמו רותם סלע המקשה על הזדהות, ובשילוב דיאלוגים וסצנות בדיוניות בסיפורים אמיתיים. המאמר מצטט את מקאי, המגנה את המסחור כ"זבל קפיטליסטי" ומדגישה כי האירוע מצריך למידה כנה וחדשה, ולא בליעה על ידי "המכונה" בכלים רגילים. המאמר מציין גם את תזמון עליית הסדרה, שנתיים לאחר האסון, כשסוגיית החטופים והמלחמה עדיין אקטואלית, ואת תגובת המגישים בשידור שלאחר מכן כ"לילה אופטימי", כדוגמה לחוסר רגישות.