הדרך של טראמפ לפרס נובל לשלום: לבצע את מה שביידן רק תכנן

המאמר דן בחזון לשלום במזרח התיכון, תוך השוואה בין ממשלי טראמפ וביידן. נטען כי שני הממשלים קידמו חזון דומה של נורמליזציה אזורית, אך טראמפ הוא זה שיכול "לבצע" אותו. המאמר מזכיר את חזונו של טראמפ למזרח תיכון משגשג והרחבת הסכמי אברהם, כפי שהוצג על ידי נתניהו לפני 7 באוקטובר, תוך התפייסות עם מדינות ערב לפני פתרון הסוגיה הפלסטינית. מתקפת 7 באוקטובר שיבשה תוכנית זו, וביידן טען כי סינוואר פעל למנוע את הגשמתה. לאחר מכן, ביידן הציג תוכנית ל"יום שאחרי" המלחמה בעזה, הכוללת סיום הטרור, איסור גירוש, התנחלויות או גריעת שטח, הכרה בשאיפות הפלסטינים, וניהול משותף של הגדה ועזה תחת רשות פלסטינית מחודשת, עם תמיכת ה-G7 בפתרון שתי המדינות. מזכיר המדינה בלינקן הציג תוכנית לממשל זמני וגוף ביטחוני בינלאומי בעזה. המאמר מציין כי עקרונות לעסקת חטופים סוכמו זמן רב לפני כן אך התעכבו. לבסוף, המאמר מביע אמון בכך שטראמפ יוביל לעידן חדש במזרח התיכון וקובע כי הוא "בהחלט ראוי" לפרס נובל לשלום.