תמיד כשאני חולף על פני קברו - אני נזכר במשהו שאמר כמה פעמים בחייו

המאמר הוא רפלקציה אישית של ליאור דיין, נכדו של משה דיין, על מורשת סבו. הוא מתאר את הקשר העקיף שלו לדיין, מדגיש את אמרתו המפורסמת "מעולם לא שלחתי חייל למשימה שלא הייתי מוכן אני להישלח אליה", ואת רצונו להיקבר בענווה בנהלל. הכותב משבח את מנהיגותו הייחודית של משה דיין, התעקשותו להיות בחזית, והשפעתו על צה"ל כצבא "התקפי ונועז" (למעט אירועי 7 באוקטובר). המאמר מציין את תורותיו הצבאיות הנלמדות בעולם ואת פילוסופיית חייו להיבחן רק על מעשיו הציבוריים. באופן קריטי, הוא עורך השוואה בין לקיחת האחריות של משה דיין וגולדה מאיר על מחדל 1973 לבין ממשלת נתניהו והאירועים שלאחר 7 באוקטובר, ומסיים בהרהור על השפעת דיין על המציאות הנוכחית ומה היה עושה ב-7 באוקטובר אילו היה בחיים.