לא נתניהו ואפילו לא טראמפ, המרוויחה הגדולה של השבוע היא בכלל קטאר

המאמר מנתח את קטאר כ"מרוויחה הגדולה" של השבוע, לאור הסכם ההגנה האמריקאי שנחתם עמה בצו נשיאותי של דונלד טראמפ, שיחת ההתנצלות שנכפתה על ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש ממשלת קטאר, והיוזמה לסיום המלחמה בעזה. המאמר טוען כי המלחמה המתמשכת בעזה, אותה נתניהו "מתעקש לנהל", יצרה תסבוכת לישראל, מקיזה דם ומדרדרת את מצבה הבינלאומי, בניגוד להישגים בחזיתות אחרות. ניסיון ההתנקשות הכושל בבכירי חמאס בדוחא מתואר כ"הימור פרוע" שנעשה בניגוד להמלצות הרמטכ"ל וראש המוסד, והוביל לזעמו של טראמפ, שלו אינטרסים כלכליים בקטאר. ההסכם הביטחוני האמריקאי-קטארי מחזק את חסינות הנהגת חמאס בדוחא. המאמר מבקר את נתניהו על חוסר תוכנית סדורה, אלתור, וניסיון למכור לטראמפ "חזיון תעתועים" בעזה. הוא מדגיש פער בין אינטרס הציבור הישראלי (החזרת חטופים והפסקת הלחימה) לבין "פנטזיות הימין המשיחי בממשלה" (כיבוש, טרנספר, התנחלות וניצחון מוחלט). טראמפ הציב לחמאס אולטימטום של שלושה-ארבעה ימים למתן תשובה להצעת הסכם, ומאיים להעניק גיבוי מלא לנתניהו להאצת המהלך הצבאי אם התשובה תהיה שלילית, אך המאמר מזהיר שנתניהו ממשיך למכור הישג צבאי מהיר שאינו קיים.