"אני לא מאחלת לאף אמא לחכות 510 ימים לחבק את בנה ובמקום זאת לקבל ארון"

המאמר מציג את דבורה עידן, אם החטוף צחי עידן שגופתו הושבה לישראל בפברואר, וסבתה של מעיין שנרצחה בנחל עוז. עידן מתארת "הפקרה כפולה" – את אירועי 7 באוקטובר ואת ההחלטה לעצור את העסקה הראשונה, שלדבריה הובילה לרצח בנה בשבי. היא מותחת ביקורת על "החלטות פוליטיות ומדיניות לא אמיצות" וקוראת להמשיך במחאה הציבורית עד לשחרור כל 48 החטופים הנותרים וסיום המלחמה. עידן מדגישה חובה מוסרית, יהודית ואנושית להציל נפשות, מציינת את יעילות המחאה (לדבריה, הוכחה בנאום טראמפ), ומבקרת את ראש הממשלה נתניהו על חוסר מעורבותו עם המשפחות. היא מסכמת באמירה כי "אם לא יחזירו אותם, לא תהיה לנו ארץ", ודורשת מנתניהו "החלטה אמיצה". המאמר מסתיים בפירוט אירועי מחאה צפויים.