מומחה לניהול מו"מ מסביר: הדת הפכה לדלק שמניע את חמאס

ד"ר אבנר סער, מומחה לניהול משא ומתן, מנתח את הקשר בין דת, אלימות ואירועי "שומר החומות" במאי 2021 למתקפת ה-7 באוקטובר 2023. לדבריו, הדת מילאה תפקיד מרכזי, אך לא בלעדי, בהצדקת פעולות האיבה ובהנעת ערביי ישראל במהומות 2021, מה שתרם להעלאת ביטחונם העצמי של מנהיגי חמאס לקראת המתקפה. סער מציין כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא רב-שכבתי, אך הביטויים הדתיים תופסים מקום מרכזי בנרטיבים הפלסטיניים ובאסטרטגיות ההתנגדות ("מוקאוומה"). הוא מביא כדוגמה סעיפים מאמנת חמאס (1988, 2017) המדגישים את פלסטין כווקף אסלאמי ואת הצורך בג'יהאד, וכן סעיפים מהאמנה הפלסטינית (1968) הקוראים ל"טיהור פלסטין מהקיום הציוני". סער מדגיש כי מחקרים בתחום הטרור הדתי מצביעים על כך שאידיאולוגיות דתיות מספקות לגיטימציה ומנוע לגיוס המונים, ובאסלאם אין הפרדת דת ומדינה. נרטיב "אל-אקצא בסכנה" שימש כזרז למהומות 2021, ובמתקפת ה-7 באוקטובר חמאס השתמש בשיח דתי, כולל השם "אל-ועד אל-אח'יר" (ההבטחה האחרונה) המבטא חורבן סופי של שלטון היהודים. סער מזהיר כי בעימות דתי, הדת נתפסת כעקרון נצחי וקדוש שאינו גמיש למשא ומתן, מה שמקשה על פיוס ושלום, שכן ויתור נתפס כבגידה באמונה ומוליד קיצוניות המצמצמת את מרחב הפשרה.