חיי נגורי
המאמר משתמש במושג היפני "נגורי" (פרי סוף העונה, המסמל געגוע למה שחלף) כמטפורה לחוויה הישראלית. הוא מציג ניגוד בין תפיסת הניואנסים העשירה של 72 מיקרו-עונות ביפן לבין המציאות הישראלית המצומצמת ל"קיץ, מלחמה ובחירות", ורומז לחוסר דקויות בחברה הישראלית. המחבר מקשר את ה"נגורי" לעונת המנגו הנוכחית, ומסביר שחקלאים ישראלים ספגו הפסדים כיוון שהביקוש האירופי לתוצרת ישראלית ירד עקב המלחמה. המאמר מסתיים בחדשות קודרות על הרחבת החלקה הצבאית בהר הרצל בירושלים, שם נקברו 215 חיילים מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", ומביע תקווה שזו תהיה ההרחבה האחרונה. היצירה משקפת אובדן, את המחיר האנושי של הסכסוך, וגעגוע לעתיד שונה עבור ילדי ישראל.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!