מה קרה לחזון 2 המדינות של נתניהו

המאמר חושף כיצד בנימין נתניהו, ב-2015, החתים את דני דנון, שמונה לשגריר באו"ם, על מסמך המחייב אותו לייצג את חזונו לפתרון שתי המדינות (מדינה פלסטינית מפורזת שתכיר בישראל) ולמנוע מאיראן נשק גרעיני. זאת, למרות שדנון היה ידוע בעמדותיו הימניות וביקורתו על נתניהו. הכותב מציין כי נתניהו אמר ש"יהיו לו שם דעות אחרות". לעומת זאת, דני דיין, כשנשלח לקונסוליה בניו-יורק במרץ 2016, סירב לחתום על מסמך זהה. הכותב טוען כי כשלושה חודשים לאחר מכן, עם פתיחת החקירות הפליליות נגד נתניהו (תיקי האלפים), נתניהו נטש את חזונו לפתרון שתי המדינות ואת מחויבויותיו לרפורמות כלכליות ומבניות, והתמקד אך ורק בהישרדותו האישית ושל משפחתו, תוך הזנחת המדינה. המאמר מסתיים בטענה שמאז תקופת כהונתו של נתניהו נשפכו "דם ודמעות", "הסרט הישראלי שלנו היה לסרט אימה" ו"התקווה התחלפה בחלחלה", וכי הופעותיו באו"ם הפכו ל"מיצג" שבו "הקסמים נשחקו" והנוכחים עזבו.