"חמאס מסובב את הסכין - ואנחנו מסובבים אותה זה בזה"
המאמר, שנכתב מפרספקטיבה של שנתיים לאחר 7 באוקטובר, טוען כי בעוד חמאס ממשיך לפגוע (למשל בסרטוני חטופים) והעולם מתעלם מסבל ישראל ומכיר ב"מדינה פלסטינית", הישראלים מחריפים את כאבם באמצעות פילוג פנימי. המאמר מבקר את הקהילה הבינלאומית על אדישותה ועל "הענשת" ישראל, וקורא לישראלים לטפח "חסד" ו"ערבות הדדית" זה כלפי זה, במיוחד כלפי הפצועים, המשפחות השכולות והמפונים. המחברת תוקפת במפורש עיתונאים ישראלים המשתמשים במונח "הגדה המערבית הכבושה" ומקשרת אותם לסיוע לחמאס, ומבקרת בחירות תרבותיות (כמו הסרט "הים" בפרסי אופיר) הנתפסות כתורמות לגל האנטי-ישראלי ואינן מייצגות את הקול הישראלי הרווח. המאמר מדגיש כי הגנה על זכותה של מדינת ישראל להתקיים היא צו השעה, גם אם קיימת התנגדות לממשלה.
תגובות (0)
יש להתחבר כדי להגיב
אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!