הסליחה קיימת בכל דת: אך היהדות מקדישה לה מקום יוצא דופן

המאמר דן במושג הסליחה, המשותף לדתות שונות אך בעל מקום ייחודי ביהדות, במיוחד סביב חגי תשרי ויום הכיפורים. הוא קורא להפוך את הסליחה מריטואל שנתי למעשה יומיומי של לקיחת אחריות אישית וחברתית. הכותב מציע "תוכנית עבודה" שתמנע את הצורך בסליחה עתידית, וכוללת טיפול מיידי ודחוף במצוקות חברתיות: דאגה לדיור עבור מילואימניקים לאחר שירותם, הגדלת קצבאות זקנה וסיוע טכנולוגי לקשישים, וחיזוק הביטחון וההקשבה לתושבי קו התפר, תוך ביקורת על יחס "מן השפה אל החוץ" וקביעה כי "הסלמה איננה תוכנית עבודה". המאמר מדגיש כי לקיחת אחריות ובקשת סליחה הן ביטוי לכוח ולא לחולשה, ומעודד פעולות אקטיביות כמו יצירת דיאלוג עם מתנגדים ותרומה אישית לעמותות, במטרה למנוע מצב שבו הסליחה הופכת לכיסוי לטעויות ידועות מראש.