לא יכול בלי הקואליציה

המאמר מנתח את מעמדו של אריה דרעי כמנהיג הבלתי מעורער של ש"ס ואת קשיי המפלגה לשבת באופוזיציה, מה שהוביל אותה לנסות "לזחול" בחזרה לקואליציה. הסיבה העיקרית לכך היא שש"ס מתפקדת כלשכת תעסוקה לעשרות רבות של עסקניה, שהתקשו למצוא פרנסה מחוץ לממשלה. הקדנציה של דרעי מתוארת כ"טובה-רעה": מצד אחד, הוא נהנה משלל משרדים, הפך ל"שר-על חברתי" לאחר שבג"ץ מנע את מינויו לשר, וזכה לפולחן אישיות במפלגתו. המלחמה אף הציגה אותו כ"מבוגר האחראי לכאורה" בקבינט. מצד שני, המפלגה ספגה מכות קשות בתחומים מרכזיים: היא לא הצליחה להעביר חוק השתמטות, תקציב הישיבות קוצץ, חלוקת כרטיסי המזון נעשתה לפי קריטריונים שוויוניים (ולא לטובת בוחרי ש"ס), ותוספות שכר למורים חרדים נבלמו בבג"ץ. המאמר מסכם כי דרעי אינו יכול לתפקד ללא הקואליציה, אך סופג בתוכה מכה אחר מכה.